מאמר אורח | תאריך: 30.07.2020
טרשת נפוצה היא מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של הגוף. מהלך המחלה מתאפיין בהתקפים חוזרים, העלולים לגרום להידרדרות ביכולת התפקוד ובאיכות החיים. עם זאת, כיום אנו עדים לכך שבעזרת שילוב נכון בין טיפול תרופתי, פיזיותרפיה וניהול אורח חיים בריא, המתמודדים עם טרשת נפוצה יכולים להתעלות על הקשיים התפקודיים ולשמור על איכות חיים גבוהה.
מהי טרשת נפוצה?
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה בה המערכת החיסונית תוקפת תאים בריאים של הגוף. בטרשת נפוצה, האזור הנתקף הוא מערכת העצבים המרכזית הממוקמת במוח ובחוט השדרה. בפרט, נתקף המיאלין – מעטפת שומנית המגנה על סיבי העצבים. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, חוקרים מתקשים להתחקות אחר מקור המחלה ועד היום קשה להסביר מה בדיוק גורם לפגיעה במערכת העצבים, אך ההנחה היא שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. טרשת נפוצה היא מחלה כרונית - קיימים טיפולים להתמודדות עם ההתקפים, אך מאחר והסיבה להופעתם לא ידועה, אין תרופה המבטיחה ריפוי מוחלט.
המחלה פוגעת לרוב באנשים בגילאי 20-40, כאשר היא שכיחה פי 2 בקרב נשים. מהלך המחלה משתנה מאוד בין חולה לחולה, אך בקרב רוב החולים היא מתבטאת בהתקפים ואחריהם תקופת הפוגה. לאור ההבדלים הגדולים בין החולים, קשה להגדיר את הפגיעות הספציפיות בתפקוד, אך הן יכולות לכלול בעיות בתפקוד הגפיים או בשליטה על הסוגרים, בעיות ראייה (מטשטוש ועד עיוורון), בעיות דיבור, סחרחורות, עייפות ועוד.
מהם הטיפולים למחלה?
ישנם שלושה סוגי טיפול מרכזיים בהתמודדות עם טרשת נפוצה – טיפול למניעת התקפים, טיפול בזמן התקף וטיפול להתמודדות עם הפגיעה בתפקוד. באשר לטיפול מניעת התקפים, בשנים האחרונות אושרו תרופות חדשות רבות, שמורידות את תדירות ההתקפים, את חומרתם, ולעיתים עוצרות לחלוטין את הופעתם. בזמן התקף, התגלה שהזרקת סטרואידים יכולה להקל על התסמינים הנלווים, ולכן קיים טיפול הכולל אשפוז במהלכו מוזרקים סטרואידים למחזור הדם. הטיפולים לעזרה בתפקוד לאחר התקפים הם רבים וכוללים – תרופות מוכוונות סימפטומים ספציפיים, פיזיותרפיה לחיזוק אזורים שנחלשו, ריפוי בעיסוק, ייעוץ פסיכולוגי להקלה בהתמודדות הנפשית ועוד.
מה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות החיים?
בעזרת התרופות הקיימות היום, רבים מהחולים בטרשת נפוצה מנהלים חיים רגילים לגמרי. עם זאת, מכיוון שהמחלה לא צפויה ומשתנה מאוד בין אדם לאדם, לעיתים הטיפול התרופתי אינו מספיק, ונדרשת משמעת בריאותית המקלה עוד יותר על השפעת ההתקפים על התפקוד היומיומי. ניהול אורח חיים בריא כולל התמדה
בפעילות גופנית, שמירה על ערכי ויטמינים (ויטמין
D וויטמין
B12), הפחתה בצריכת נתרן ועוד. כמו שביטויי המחלה משתנים בין חולה לחולה, כך גם משתנים הטיפול ואורח החיים הנדרשים. עם זאת, כיום נראה שעם מציאת השילוב המתאים בין טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ושמירה על תזונה ופעילות גופנית – החולים יכולים להשיג איכות חיים גבוהה, ולעיתים אף מצליחים לתפקד בצורה כמעט מלאה.