פרופ' משה פליגלמן | תאריך: 19.12.2021
כיצד להיערך לשיחה עם הרופא? האם מן הראוי להופיע לפגישה בלוויית אדם נוסף? למה בעולם הדיגיטל מומלץ להצטייד בהעתקים פיזיים של החומר הרפואי? מהו דפוס ההתנהגות התואם את ציפיות הרופא ממטופליו? מה עשוי לעמוד כעצם בגרונו של הרופא בבואו לטפל בחולה, ומה יעזור לו ואף יחזק את רוחו הן כרופא הן כאדם? מאמר זה דן בכל הסוגיות האמורות, ויש בו עוד אינפורמציה מועילה.
על פי רוב, רופאים יודעים כיצד לנהל את השיח עם החולים וקרוביהם (או מטפליהם). הכשרתם המקצועית של הסטודנטים לרפואה כוללת לימודי תקשורת בין-אישית בכלל ותקשורת עם החולה ובני משפחתו במצבים קריטיים בפרט. לאינטראקציה שבין הרופא ובין המטופל נודעת חשיבות רבה ככל שאמורים הדברים בכינון יחסי אמון בין המטופל ובין אנשי הסגל הרפואי. אין לשכוח כי המטופלים ומלוויהם מצד אחד והרופא המטפל מצד שני – איש איש ועולמו – מגיעים לפגישה ועימם הניסיון שצברו והלקחים שהפיקו, הידיעות שקנו בתחום עיסוקם (הן הפורמליות הן הבלתי פורמליות), אישיותם, הרקע האינדיבידואלי והתרבותי שלהם, וכמובן אופן החשיבה האישי המאפיין אותם. נוסף על כך, חשוב לזכור כי הסיטואציה הקלינית ותנאי הסביבה האובייקטיביים של השיחה משפיעים רבות על כל משתתפיה. מערכת יחסים ותקשורת ראויות ובונות בין המטופל ומלוויו ובין הרופא יביאו לשיח יעיל שיהיה בו כדי לאפשר אבחנה מדויקת יותר, וכפועל יוצא מכך – דרך ריפוי בהתאמה אישית מדויקת למטופל בהתחשב ככל האפשר בצרכיו וברצונותיו. לעומת זאת, מערכת יחסים ותקשורת בלתי נכונות בין המטופל ומלוויו ובין הרופא עלולות לגרום לאבחנה שגויה, ועקב כך יקבל המטופל טיפול טוב פחות. זאת, נוסף על יצירת אווירה לא טובה של חוסר אמון (ולעיתים אף עוינות) ביחסים שבין הרופא ובין החולה ומלוויו.
עשר הנחיות בדבר השיח הראוי עם הרופא
1. מומלץ להגיע עם אדם נוסף לשיחה עם הרופא
עצם הימצאותו של אדם נוסף יכול להפחית את פחדיו הבלתי נמנעים של המטופל לקראת השיחה עם הרופא וכמובן אף במהלכה. אין להקל ראש בפחדים אלו משום שהם עלולים למנוע מהחולה להתרכז, לזכור היטב פרטים חיוניים, להגיע עד סוף דעתו של הרופא ולסייע לו למלא את תפקידו. לכן מוטב להגיע לפגישה עם הרופא עם מסמך שבו צוין כל דבר רלוונטי אשר בו חפץ המטופל לעסוק בשיחה עם הרופא. בשיחה זו אין לייחד את הדיבור על עניינים שאינם רלוונטיים למחלתו של המטופל, שכן יש בכך כדי לבזבז את זמנו המוגבל של הרופא ואף להפריע לו להתרכז בעיקר ולהפעיל שיקול דעת ראוי.
2. הרופא הוא שינווט את השיחה לפי שיקול דעתו
על הרופא להשיב בכובד ראש על שאלותיהם של המטופל ובני לווייתו (ובלבד שהן רלוונטיות כאמור) ולתת את דעתו על כל נושא הנדון לפניו לגופו של עניין. יתרה מזו, זכותו (וחובתו) של המטופל להתעקש כי כך ינהג הרופא. אלא שאין לשכוח כי הרופא הוא הקובע את תוכני השיחה ואת מהלכה, וזאת כדי למצות באופן אופטימלי את פוטנציאל האבחון והטיפול הטמון בשיחה בין המטופל ובין הרופא.
3. כדאי לוותר על כל ביאור מדעי או רפואי
בזמן השיחה עם הרופא מומלץ ביותר להימנע מצירוף ביאורים מדעיים או רפואיים כלשהם וצריך להתמקד בהצגת העובדות, ההפרעות, ההגבלות, התלונות (סימפטומים) וכמובן השתלשלות התופעה הפתולוגית. ביאורים מדעיים או רפואיים הנשמעים מפי המטופל אינם מקילים את מלאכת האבחון והריפוי, אלא הם מקשים אותה ומסבכים אותה משום שעלולים הם להסיח את דעתו של הרופא או אף להביאו לידי שגיאה בבואו להפעיל את שיקול דעתו. אין צורך לומר כי המטופל ומלוויו רשאים לבקש הבהרות ולתת עוד מידע, אלא שהדבר אינו אמור להיעשות לפני שהשלים הרופא את בחינת מצבו של המטופל.
4. מן ההכרח לשמור בהישג יד כל מסמך רפואי נחוץ
על פי רוב נשמר כיום כל המידע באופן דיגיטלי כך שהוא זמין בכל עת במאגרי המידע של כל הגורמים האמונים על מתן שירותי בריאות במדינת ישראל. עם זאת, לא מן הנמנע שעקב בעיה טכנית זו או אחרת תימנע הכניסה אל המערכת הממוחשבת והרופא לא יוכל לקבל את הנתונים ההכרחיים לאבחון ולטיפול. לפיכך, כדאי מאוד לכל מטופל לוודא שכל הנתונים בדבר בריאותו יהיו זמינים תמיד כהעתק פיזי בניירות השמורים בתיק מיוחד הן לפי נושאיהם הראשיים הן לפי תאריכיהם כך שהמטופל יוכל להביאם במלואם לכל שיחה עם הרופא ולא לעמוד מול שוקת שבורה במקרה של תקלה טכנית כלשהי.
5. יש להתרכז רק בעניינים העיקריים ולדייק בהם
בזמן המפגש עם הרופא מומלץ להשמיע באוזניו אמירות ממוקדות בלבד ולהימנע מאמירות-תלונות בלשון כללית ובלתי מדויקת. בשיחה עם הרופא חשוב ביותר להתמקד בבעיות הקשות המעוררות את החששות הכבדים ביותר בלא לבזבז את זמנו של הרופא בתיאורים עקרים של תופעות שוליות. מן ההכרח לומר את הדברים כהווייתם לא רק לעניין השתלשלות הבעיה, אלא גם לעניין התסמינים שעליהם יש לייחד את הדיבור.
6. בכל מצב צריך למסור את מלוא המידע הנכון
נקודת המוצא המקצועית של כל רופא היא כי אין לך מידע שולי, אלא לידיעתו של כל פרט רלוונטי נודעת חשיבות רבה. לפיכך, חיוני לתת לרופא את כל המידע הרלוונטי, ולדבוק תמיד באמת. אין לכחד אפילו עובדות הנוגעות לעניינים כגון צריכת מוצרי עישון למיניהם, משקאות הכוללים אלכוהול (אפילו אם אין מדובר באלכוהוליזם) או סמים ושאר חומרים פסיכואקטיביים לסוגיהם (ואחת היא מה מידת השפעתם). כמו כן, יש למסור לרופא את כל המידע העדכני והמדויק ביותר בדבר תרופות שאותן מקבל המטופל ובדיקות שבוצעו או שלא בוצעו בניגוד להוראות שקיבל. זאת ועוד, אל למטופל למנוע מן הרופא כל מידע בדבר עמדתו (או הצעתו) של רופא אחר, בין שנכתבו במסמך רשמי ובין שנאמרו בעל פה. כללו של דבר, על כל מטופל לזכור תמיד כי מי שאינו דבק באמת או אינו נותן את מלוא המידע הרלוונטי הידוע לו עשוי להזיק בראש ובראשונה לעצמו – ככל שאמורים הדברים בהשפעה המזיקה שיש לאמירת דבר בלתי נכון או לאמירת "חצי אמת" על רמת הטיפול ועל הישגי הרופא – אך גם לפגוע באמינות המטופל בעיני הרופא ועוזריו. מן המקובץ עולה כי בפגישה עם הרופא מן ההכרח להשתדל למסור את מלוא המידע האמיתי, המדויק, המעודכן והרלוונטי בכל תשובה על שאלת רופא.
7. יש לוותר על דברי היתול
הרופא אמור לאבחן ולטפל על בסיס מידע שלם, עכשווי ומדויק. לכן דברי היתול אינם במקומם כאן, שכן עלולים הם להביא את הרופא לידי חוסר ריכוז, מבוכה, בלבול ואף כעס. ובפרט אמורים הדברים בנושאים הרלוונטיים שבהם נזקה של הלצה הינו קשה יותר מאשר בנושאים אחרים שאין בהם חשש לאי-הבנה או לאי-בהירות או לתחושה של זלזול בטיפול מצד המטופל. זאת ועוד, הרופא עצמו עשוי להתלוצץ ולהוסיף נופך משלו על הלצות המטופל, וכך יתקשה הרופא להתמקד בעיקר: המטופל ובעיותיו הרפואיות.
8. אין למנוע מהרופא מידע על כל שיפור במצב הרפואי
אינפורמציה מקיפה ומלאה על כל שיפור אצל המטופל בטווח הקצר ובטווח הארוך – הן מבחינת בריאותו הן מבחינת תחושתו – נמנית עם הפרטים החשובים ביותר שהרופא מבקש לדעת. הטעם לכך אינו נעוץ אך ורק בהגשמת ייעודו האישי של הרופא לעזור לבני אדם, בשמחתו ובתחושת הסיפוק הטבעיות שלו ובהגברת המוטיבציה המקצועית והאישית אצלו בכלל ולעניין המשך מעורבותו בטיפול בפרט (בין ביודעין ובין שלא ביודעין). העיקר הוא כי המידע האמור הינו חיוני לבחינת איכותו של הטיפול והתוצאות שהוא מניב והזמן הנדרש לשם השיפור, וכן כדי למצות את אפשרויות השבחתו של הטיפול.
9. הרופא יכבד גילויי התעניינות בשלומו ויחס אמפתי ראוי
ככל אדם, גם לרופא תנעם לעיתים שאלה כגון "מה נשמע?" שיש בה כדי להראות התעניינות אישית כנה מצד המטופל או מלוויו בשלומו ובתחושותיו של הרופא. עם זאת, אפילו אם המטופל דורש בשלום הרופא מתוך התעניינות כנה ואף הכרת טובה, אין להפריז על המידה ולהפליג בשאלות אישיות חטטניות יותר מדי אשר יש בהן כדי לפגוע בצנעת חייו האישיים ובפרטיותו של הרופא.
10. יש להכיר באילוצי הזמן אצל הרופא
מומלץ מאוד לזכור כי ידיו של הרופא מלאות עבודה בדרך כלל, ולכן לא מן הראוי להוסיף על העומס המוטל עליו ממילא ולהמטיר עליו שאלות שלא בעיתן, כלומר, בשעות חריגות. הכוונה בייחוד לשאלות המצריכות דיון ממושך או מורכב בדילמה בריאותית או אנושית. במצבים כאלה מוטב לבקש פגישה בעיתוי אחר ההולם יותר את השיחה בעניינים מסוג זה.