רצוי להיות ערניים בכל הקשור להופעת סימפטומים של קטרקט, במיוחד וכאשר ישנם סימנים מחשידים, בכל מקרה של ספק, מומלץ לפנות לרופא לשם התייעצות.
תסמיני הקטרקט באים לרוב לידי ביטוי כירידה באיכות הראייה, טשטוש ראייה שמתקדם בהדרגה, סנווּר, ירידה ביכולת הראייה בלילה, כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, מסגרות של אור (הילה) סביב מקומות מוארים ועוד.
עם הגיעכם לרופא העיניים, יבדקו הסימפטומים והרופא יאבחן את הסבירות להתפתחות או הימצאות קטרקט ועפ"י זאת יוחלט על הטיפול הרצוי.
הסיבות להופעת קטרקט הם רבות ומגוונות, החל ממחלה מולדת ועד היווצרות עקב חבלות בעין, כתוצאה משינויים מטבוליים, מתרופות ומחשיפה ממושכת לשמש. נפרט להלן על הסיבות העיקריות להופעת קטרקט:
גיל מבוגר - הינו הסיבה השכיחה ביותר.
קטרקט מולד - כתוצאה מסיבה גנטית, חשיפה לזיהומים ברחם ועוד.
תרופות - כתוצאה מלקיחת כדורים או טיפות ישירות לעין, כגון סטרואידים.
שינויים מטבוליים - לדוגמא, מחלות מטבוליות, הפרעות תזונתיות או סוכרת.
חבלות בעין.
חשיפה ממושכת לשמש - אי הגנה מתאימה יכולה לגרום להופעת קטרקט בגיל צעיר.
הטיפול הנפוץ בקטרקט הינו ניתוח קטרקט בלייזר. כיום, בשונה מן העבר לא ממתינים להרעת המצב לצורך ביצוע הניתוח, אלא מפנים לניתוח לצורך שיפור מיידי של איכות החיים. הניתוח (אומנם נשמע מפחיד) הינו פשוט למדי, כאשר במסגרתו נעשית לרוב הרדמה מקומית (הרדמה של העין) ע"י טיפות עיניים, ובמהלך הניתוח המטופל ער ויכול ליהנות ממוזיקת רקע ולענות לשאלות המנתח.
משך הניתוח בממוצע הוא כ-15 דקות, ובמסגרתו מוחלפת עדשת העין העכורה בעדשה חדשה כאשר בסופו העין אינה נחבשת ולאחר מנוחה קצרה המטופל משתחרר לביתו ללא חבישת וללא תפרים, חבוש במשקפי שמש למניעת סנוור בעין המטופלת.
לעיתים, מטופלים סובלים מקטרקט בשתי העיניים, במקרה שכזה תנותח כל עין בנפרד, ובדרך כלל תטופל בעדיפות העין שבה מצב הפחות טוב. העין השנייה תטופל לאחר החלמה מלאה של העין הראשונה.
בזמן ניתוח קטרקט ניתן לתקן את הראייה ולהיפטר מהמשקפיים. הדבר מתאפשר באמצעות השתלת עדשה תוך עינית המכונה גם עדשת פרימיום אשר מושתלת בעין במהלך הניתוח ומיועדות בנוסף לתיקון הקטרקט גם לתיקון הראיה.
קיים מגוון של עדשות פרימיום המותאמות לבעלי לקויות ראייה, כגון" עדשות מולטיפוקל, עדשות טוריות (צילינדר), עדשות אקומודטיביות (לסובלים מרוחק ראייה) ועוד.
הסיכונים העיקריים שעלולים להיגרם מניתוח קטרקט הם פגיעה במעטפת האחורית של העדשה, איבוד זגוגית העין, פגיעה באישון וכן דימום כורדיאלי. אין סיבה לחשוש מסיבוכים מסוג אלה, מכיוון שסיבוכים אלה הם סיבוכים נדירים, ולרוב, אין סיבה לחשוש מסיבוכים מסוג זה, כאשר הניתוח מבוצע ע"י מנתח מיומן ומקצועי.
עלולים להתפתח לאחר הניתוח סיבוכים משניים מאוחרים, כאשר חלקם פשוטים ומטופלים בקלות, וחלקם סיבוכים מורכבים יותר, אשר מחייבים מענה מהיר.
סיבוך נפוץ הינו קטרקט משני (היווצרות של עכירות בחלק האחורי של העדשה), אשר מטופל בקלות באמצעות לייזר (הטיפול אורך מספר דקות בלבד ואינו כרוך בכאב). סיבוך נוסף נפוץ הינו אסטיגמטיזם (צילינדר) גבוה. במצב זה, הטיפול נדרש כאשר מדובר באסטיגמטיזם גבוה במיוחד. כמו כן, עלולה להתפתח דלקת בעין, או ירידה בראייה. במקרים של דלקת בחלל העין, או היפרדות הרשתית דרוש טיפול מיידי.
לאחר הניתוח העין אינה נחבשת בדרך כלל! בימים הראשונים שלאחר ניתוח הקטרקט, הראייה בדרך כלל תהיה מטושטשת, כך שאין צורך להילחץ, הראייה תשתפר בהדרגה.
הטיפול הנפוץ הוא שימוש בטיפות עיניים, לרוב בשבועיים הראשונים שלאחר הניתוח ובמינונים שונים. הפרשות המצטברות בעין ינוקו עם גזה לחה, אשר ספוגה בחומר חיטוי מסוג EYE CARE וזאת בכל פעם לפני טפטוף הטיפות (גזה חדשה בכל פעם).
לאחר הניתוח אסור לשחות בברכה ובים למשך תקופה של חודש. כמו כן, אין לאפר את העין למשך חודש. שבועיים לאחר הניתוח, מומלץ לשטוף את העין במים קרים מהברז מספר פעמים ביום.
מיד לאחר הניתוח ובמשך השבוע הראשון, מומלץ ורצוי להרכיב משקפי שמש כאשר אנו ערים (מחוץ ובתוך הבית).
במשך שבועיים שלאחר הניתוח, מומלץ להרכיב מגן מפלסטיק על העין, בזמן השינה והמקלחת.
חפיפת הראש והשיער מותרת 4 ימים לאחר הניתוח (וזאת עם מגן פלסטיק על העין).
תופעות לוואי שכיחות לאחר הניתוח הם: תחושת גוף זר בעין, גרד בעין, דקירות בעין, תחושת חול בעיניים, דמעת, נזלת בנחיר שבצד הניתוח, נקודות שחורות מול העין והבזקי אור.