ד"ר מודי נפתלי | תאריך: 17.07.2020
ירוד (עדשת עין עכורה) הוא אחת התופעות הפתולוגיות השכיחות ביותר בקרב חולים בכלל, והתופעה הפתולוגית השכיחה ביותר בקרב חולי העיניים בפרט. אך בפועל אין כאן חולי, אלא עוסקים אנו בגורם השכיח ביותר לאובדן ראייה הבא עם ההזדקנות גם אצל אנשים בריאים לחלוטין. לפיכך, ברורה היא סיבתה של ההשקעה הרבה הן בחקר התופעה האמורה הן במציאת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ביותר כדי להשיג הליך ניתוחי קל הרבה יותר ולהקטין באופן מרבי לא רק את סיכוניו, אלא אפילו את אי-הנוחות שהוא עלול לגרום למטופל, וכמובן לאפשר למנותח החלמה מהירה ושלמה, וכן חזרה מוקדמת ככל האפשר לשגרת חייו. עניינה של הכתבה המובאת כאן הוא בחינת אספקטים שונים של ניתוחי ירוד.
לשם קבלת מענה על שאלותינו בעניין האמור ביקשנו מד"ר מודי נפתלי להאיר את עינינו, בהיותו אופתלמולוג (רופא עיניים) בכיר ומנתח מומחה מן השורה הראשונה בארץ שצבר ניסיון של עשרות שנים בתחום ניתוחו של מקטע העין הקדמי. הוא עמד בראש מחלקת עיניים (1993–2014) במרכז הרפואי על שם פרופ' ברוך פדה (הידוע גם כבית חולים "פורייה", על שם הרכס ליד טבריה שעליו נבנה). ד"ר נפתלי מכהן בתפקידי מפתח רבים ומגוונים בארגונים רפואיים גדולים, והוא אף מנחיל את ידיעותיו התיאורטיות והמעשיות בפקולטה לרפואה ובמקומות אחרים בארץ ובעולם, ובכלל זה פעילות התנדבותית רבת שנים.
המרכז הרפואי הפרטי המתקדם לניתוחי עיניים "מעין", מייסודם ובהנהלתם של ד"ר מודי נפתלי ועמיתיו, משמש כאכסניה לא רק למומחים הוותיקים והמעולים ביותר מבין רופאי העיניים הבכירים בישראל, אלא גם למיטב הציוד החדיש והמכשירים המתקדמים ביותר בשטח האופתלמולוגיה. אנשי הסגל במכון נותנים מגוון שירותים, החל בייעוץ, המשך בבדיקות וכלה במגוון טיפולים (ובכלל זה טרום-ניתוח וכמובן הניתוחים עצמם) בתחומי קטרקט, קרנית, גלאוקומה, רשתית, פלסטיקה של העין והזרקות תוך-עיניות.
מהי משמעותו של המונח "קטרקט"?
מבחינה מילולית-סמנטית, פירוש המושג "קטרקט" בשפה הלטינית הוא מפל בצבע לבן או מים לבנים. מקורה של המילה הוא אמונה שרווחה בעולם הרפואה ביוון העתיקה, ולפיה הירוד (שעם "הבשלתו" דומה הוא לאישון עין שהלבין וצבעו דומה לזה של מפל) נגרם עקב זרימת מים כלפי מטה מסביבת המוח. אגב, בימת ויקטוריה באפריקה ישנו מפל מים אשר יש בו קצף לבן בכמויות עצומות, והגוון המיוחד שלו מכונה בשם "קטרקט".
מהם מיני הקטרקט הידועים לנו?
ישנן כמה קטגוריות של סיווג קטרקט. ישנו סיווג לפי גיל: קטרקט מולד או קטרקט הבא עם הזיקנה. עוד קיים סיווג על פי האזור שבו נמצא הקטרקט: באמצע העדשה או בצד כלשהו שלה, וכן בחלק העדשה הקדמי או בחלקה האחורי. ישנן קטגוריות סיווג נוספות, כמו למשל הסיווג על פי גורמי הקטרקט וכו'.
האם מי שעובר ניתוח קטרקט – ובפרט בשיטת הפאקואמולסיפיקציה (או בקיצור: פאקו) – מסתכן וצפוי לסיבוכים?
סיכונים וסיבוכים אפשריים הם נחלתו של כל מי שעובר ניתוח רפואי, ובכלל זה ניתוח הקטרקט. אך אני שמח לציין כי שיעורם של ניתוחי הקטרקט הכרוכים בסיבוכים הינו זעיר מאוד, וגם ברובם הגדול של אותם מקרים מועטים אפשר בהחלט לתת טיפול אפקטיבי. כאמור, ניתוח בלא כל סיבוכים אינו בגדר האפשר, אך צוותי הרפואה ואנשי המחקר שוקדים בכל עת הן על צמצומו המרבי של כל סיכון – או פוטנציאל סיבוך – בניתוח, הן על מציאתם של אופני התמודדות אפקטיבית עם סיבוכי ניתוח ככל הנדרש.
כמה זמן כדאי למטופל שנותח לחכות עד בדיקת הביקורת הראשונה?
היטבתם לשאול. בסוגיה זו ישנם חילוקי דעות בקרב האופתלמולוגים המומחים, ועל פי רוב נעוץ הדבר בהיעדר ראיה חותכת בדבר עדיפותה המובהקת של דעה כלשהי לעומת שאר הדעות. יש מומחים המעדיפים לבצע בדיקת ביקורת ראשונה כבר ביום הניתוח, ויש המבכרים לעשות כן רק למוחרת. מן הראוי להדגיש כי לכל עיתוי יש מעלות ומגרעות. בחירתי שלי כרופא היא לערוך את הבדיקה הראשונה דווקא בו ביום, קרי: לבדוק את המטופל באותו היום שבו נותח, ולא לדחות את הבדיקה עוד ביום.
ניתוח הקטרקט נחשב לניתוח בלתי מסובך. למרות זאת, ייתכן שיהיה מן המועיל לציין כאן בתמצית את הסיבוכים השכיחים במיוחד.
עבור המטופל ניתוח קטרקט הינו ניתוח קל, אך מדובר באתגר משמעותי עבור הרופא המנתח ככל שמדובר במיומנות הנדרשת לשם ביצועו, מה גם שכפי שציינתי – אין הוא נקי מסיבוכים אפשריים. למשל, זיהום הוא הסיבוך הקלסי שאימתו מוטלת על כל רופא מנתח. לפיכך, לאחר כל ניתוח יש לשמור שמירה מעולה על הגהות (היגיינה) ולהקפיד מאוד על הזלפתן של טיפות האנטיביוטיקה אל תוך העין בהתאם להוראותיו של הרופא המנתח. עוד סיבוכים פוטנציאליים הם פגיעה חמורה בקרנית (ועל פי רוב קורה הדבר דווקא במצבים מסובכים יותר מן הרגיל), וכן קרע בקרום אשר עליו הורכבה העדשה ואף נזק לקשתית העין. זאת ועוד, ישנם סיבוכים היכולים לבוא גם בשלב מאוחר יותר אחרי השתלת העדשה.
דימויו של ניתוח הקטרקט כניתוח שאינו כרוך בסיבוכים עלול להיות לרועץ למי שיחטא בחוסר זהירות עקב כך. לכן נראה כי מן הראוי לייחד את הדיבור דווקא על עיקר התרחישים האפשריים אחרי ניתוח קטרקט שהינם אינדיקציה ברורה בדבר נחיצותו של טיפול מיידי.
בקליפת אגוז – קיימים שני תרחישים שבהם מן ההכרח ליצור מייד קשר עם הרופא המנתח ולהיבדק בדחיפות. התרחיש האחד הוא כאב חזק שיש בו כדי לאלץ את המטופל ליטול תרופה כנגד כאבים. בפרט אמורים הדברים בכאב חזק הבא עם בחילה בשלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח. התרחיש האחר הוא כל מצב שבו מורגשת התדרדרות ניכרת ביכולת הראייה לעומת הימים הראשונים שבאו אחרי הניתוח.
ד"ר מודי נפתלי משיב על שאלות הנשלחות אל פורום ניתוחי קטרקט בפורטל "שאל את הרופא".
הרחבה ומידע נוסף ניתן לקבל באתר הבא: maayanmed.co.il