בתוך הרחם ישנה רירית הנקראת אנדומטריום שתפקידה לספק ריפוד של אספקת דם לעובר. במהלך המחזור החודשי הרירית מתעבה ובמידה ולא התרחשה הפריה, הרירית נושרת ונפלטת במהלך הווסת החודשית. אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית דלקתית כרונית, התלויה בהורמון האסטרוגן. בגופה של מי שיש לה את המחלה הזו ישנה צמיחה של תאים דמויי רירית הרחם באזורים מחוץ לרחם כמו הבטן, האגן, השחלות והחצוצרות. במקרים מסוימים תאים אלה עשויים לגדול אף באזורים מרוחקים יותר מהרחם.
מדובר במחלה הפוגעת כמובן בנשים בלבד, במהלך גיל הפוריות. אצל חלק מהנשים תסמיני המחלה יופיעו כבר במהלך הווסת הראשונה. כפי שהאנדומטריום מגיב להפרשת הורמון האסטרוגן הגורם לו להתעבות, כך מגיבים גם התאים דמויי הרירית. כאשר מתרחשת הווסת החודשית ומופרש דימום מתאי פנים הרחם, כך קורה במקרים מסוימים בתאים דמויי הרירית. כך נוצר לא פעם תהליך דלקתי היוצר תסמינים חריפים עליהם נרחיב בהמשך.
טרם התגלה בדיוק מה גורם לתאים אנדומטריאלים לגדול מחוץ לתחומי הרחם. יחד עם זאת ידועים גורמי הסיכון העשויים להגדיל את הסיכוי של אישה לחלות במחלה. כמובן שלגיל ישנה השפעה גדולה, שכן מחלה זו מתרחשת רק בגילאי הפוריות בהם מתרחש המחזור החודשי. לכן מקבלת הווסת הראשונה בגיל ההתבגרות ועד לגיל המעבר קיים סיכון לחלות במחלה.
בנוסף, ישנו גם גורם תורשתי המגביר את הסיכון לחלות באנדומטריוזיס. אם ישנה אישה או כמה נשים במשפחה הסובלות ממחלה גניקולוגית זו, ישנה סבירות גבוהה יותר לחלות במחלה גם כן.
התסמין הבולט והקשה ביותר של אנדומטריוזיס הוא כאבים קשים באזורים בהם ישנם תאים אנדומטריאלים. הכאבים הללו יופיעו לקראת הווסת או בזמן הווסת החודשית. ישנן נשים בהן מופיעים כאבים חזקים גם בזמן קיום יחסי מין, בזמן הביוץ או כאשר מתרחשת תנועת מעיים, תלוי היכן נמצאים התאים דמויי הרירית.
כמו כן, נשים החולות באנדומטריוזיס סובלות מדימומים כבדים וארוכים יותר בזמן הווסת. בנוסף, עשויות להתרחש גם הפרעות בפעילות מערכת העיכול המתבטאות בנפיחות הבטן, דם ביציאות או שלשולים. גם במתן שתן עשויות להופיע הפרעות כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן, דם בשתן וכאבים.
תסמינים נוספים יכולים להיות בעיות בפריון, עייפות כרונית וקשיים נפשיים כמו דיכאון.
ישנן דרגות שונות של אנדומטריוזיס על פיהן יקבע אופן הטיפול. ישנם טיפולים סימפטומים וישנה גם אפשרות כירורגית. בתחילה יינתנו תרופות לשיכוך כאבים ותרופות נוגדות דלקת כדי להקל על תסמיני המחלה. כמו כן, בזמן הווסת ניתן לרכוש תחבושות לבריחת שתן שיסייעו בהתמודדות עם ההפרעות במתן השתן.
ישנו גם טיפול הורמונלי המקובל גם כן, שמטרתו למנוע את קבלת הווסת. טיפול זה מתבסס כמובן על כך שאנדומטריוזיס היא מחלה תלוית אסטרוגן. הטיפול ההורמונלי משלב מתן גלולות למניעת היריון הנלקחות ללא הפסקה בין חפיסה לחפיסה, גלולות על בסיס הורמון הפרוגסטרון או התקן תוך רחמי המכיל הורמונים.
במקרי קיצון ישנה גם האפשרות הכירורגית, בה נעשית הסרה של התאים דמויי הרירית באמצעות ניתוח לפרוסקופי.
קרדיט לתמונה: