ד"ר אחמד ניג'ם | תאריך: 18.01.2022
טיפול שורש נמנה עם טיפולי השיניים המפחידים ביותר שישנם בנמצא. הטעם לכך הוא שטיפול השורש נודע לשמצה כטיפול שיניים לא קל (אם לנקוט לשון המעטה) הגורם לייסורי תופת שאין מהם מנוס. מהו טיפול שורש ומתי מן ההכרח לעשותו? האם הטיפול הזה באמת כרוך בכאבים כה קשים והאם אכן יש בסיס לחששות הכבדים שהוא מעורר בקרב חלק לא מבוטל מן הציבור? איך מקובל להעניק טיפול שורש? האם בתחום זה ישנם טיפולים מודרניים חסרי תקדים? מהו משך הזמן שמצריך טיפול שורש והאם הוא מתאפיין בסיכונים כלשהם? מענה על כל השאלות האלה ועוד אינפורמציה אפשר לקבל בריאיון זה.
מערכת "רופא בקליק" פנתה אל רופא השיניים הכללי הוותיק ד"ר אחמד ניג'ם כדי לשפוך מעט אור על סוגיות אלו. ד"ר ניג'ם צבר הרבה ניסיון עשיר בעריכת כלל ההליכים הדנטליים ברמה הגבוהה ביותר, ובייחוד אמורים הדברים בהענקתם ובחידושם של טיפולי שורש. מן הראוי להדגיש כי ניסיונו זה של ד"ר אחמד ניג'ם הוא פרי עבודתו רבת השנים במרפאות שיניים של קופת חולים מכבי וקופת חולים כללית. ד"ר אחמד ניג'ם הוא גם בעל קליניקה פרטית ברחוב מעלה יצחק 3 בנוף הגליל (נצרת עילית), שם נותן הוא את ההליכים הדנטליים המשובחים ביותר בהתאם לתוכנית טיפול המתאפיינת בראיית המטופל במרכז ובהתאמה אינדיבידואלית והוליסטית למאפייניו האישיים של כל מטופל. זאת ועוד, במרפאה – הנמצאת בבניין שזה לא כבר הושלמה בנייתו – נעשה שימוש במיטב החומרים, המכשירים, האביזרים והציוד המעולים והחדשניים ביותר שישנם בנמצא.
ערב טוב לך, ד"ר אחמד ניג'ם. אנו שמחים מאוד לראיין אותך. נפתח ברשותך בשאלה מה מהותו של טיפול שורש ובאילו מצבים הוא נחוץ?
ערב טוב. בעצם, טיפול שורש אינו אלא טיפול עצב הנערך ברובד הפנימי הרך של השן, רובד המכונה "מוך השן" בקרב רופאי השיניים. מן ההכרח לבצע טיפול שורש כל אימת שבשכבתה הפנימית הרכה של השן – שכבה שהיא מקומם של העצבים וכלי הדם, בין היתר – מתהווה נזק שמקורו בדלקת והוא אינו ניתן עוד לתיקון.
ישנם מספר מצבים המצריכים טיפול שורש.
- הגורם השכיח ביותר לביצוע טיפול שורש הוא עששת המתפתחת ועוברת מן הרובד החיצון הקשיח של השן – רובד המכונה בלשונם של רופאי השיניים בשם "זגוגית השן" או "אמייל השן" – אל העצב הנמצא ברובד הפנימי והעמוק ביותר בשן.
- בקטריות המצויות על החניכיים נכנסות אל הרובד העמוק ביותר של השן וגורמות לתהליך דלקתי בעצב של השן.
- פגיעה פיזית בשן עלולה להביא בתנאים מסוימים לשתי סיטואציות שבהן מן ההכרח לבצע טיפול שורש. הסיטואציה הראשונה שבהן היא שבירת השן או סדיקתה באופן הגורם לחשיפה של הרובד הפנימי העמוק של השן (מוך השן), שהוא – כפי שציינתי – האזור בשן שבו ישנם, בין השאר, כלי הדם והעצבים. עניינה של הסיטואציה השנייה הוא שן הנעה ממקומה עד שהיא למעשה נפרדת מעצם הלסת האוחזת בה ומשמשת לה כבסיס במצב הדברים הבריא והנורמלי. עקב כך הופכת השן שניתקה ממקומה הטבעי לשן העומדת להירקב ("שן נמקית", בלשונם של אנשי המקצוע). שן כזו עשויה להביא להתנפחויות, למכאובים רבים, וכן לאובדן שיניים עקב נשירה.
- קיימים גורמים שיקומיים לטיפול שורש. הדוגמה הקלסית של סיבה שיקומית היא פגיעה קשה בזגוגית השן, היא הרובד החיצוני הקשה של השן, פגיעה שהדרך להתמודד עימה היא הצמדת כתר שלם. על פי רוב מצריך הדבר טיפול שורש, הגם שאצל זקנים יש שהטיפול האמור אינו נחוץ. עוד דוגמה לסיבה שיקומית לטיפול שורש היא היעדרן של שיניים היוצר מעמסה גדולה מדי על שאר השיניים. עקב כך נוצרת דלקת בעצב שבגינה מן ההכרח לערוך טיפול שורש.
באיזה אופן נערכים טיפולי שורש ומה צפוי לפציינט בעת הטיפול?
טיפולי שורש נערכים בדרך כלל בהרדמה מקומית. במהלך הטיפול מנקה רופא השיניים ככל יכולתו את כל תכולתן של תעלות העצב של השן, ובכלל זה העצבים, כלי הדם, ובייחוד רקמות שלקו באינפקציה. לאחר שלב הניקוי האמור מבצע רופא השיניים הליך דנטלי של חיטוי תעלות העצב, ואז בודק הוא אם לא נוצר דימום כלשהו בתעלות העצב. אם אכן יתברר כי אין בנמצא דימום כזה, ימלא רופא השיניים את תעלות העצב בחומר מילוי ייעודי ויסתום אותן.
האם באמת טיפול שורש הוא טיפול הגורם לסבל ולייסורים כה רבים הן בעת ביצועו הן בתקופה הבאה אחרי הטיפול, כפי שסבורים לא מעט אנשים?
תודה לכם על השאלה הזאת, המאפשרת להוציא מליבם של רבים את המחשבה המוטעית שלפיה טיפול שורש הינו הליך דנטלי מייסר הכרוך בעינוי נורא אשר כמעט שאין לשאתו. לדאבון הלב, אגדה מופרכת זו הינה נפוצה ביותר. האמת ניתנה להיאמר כי המציאות שונה בתכלית ממה שמקובל לחשוב בעניין זה. חשוב מאוד להבהיר כאן, וזאת באופן חד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים, כי 95% מבין כלל הפציינטים שחוו טיפול שורש אינם סובלים כלל אפילו מכאב קל בזמן כלשהו, וזאת הן לאורך כל הטיפול במרפאה הן בתקופה הבאה לאחר מכן. לעומת זאת, 5% בלבד מביניהם אכן סובלים מכאבים החולפים לכל המאוחר שלוש או ארבע יממות למן סיומו של טיפול השורש, ונגרמים למרות הפחד הקבוע של כל רופא שיניים מגרימת ייסורים למטופליו. אבל הניסיון מלמד כי אין ספק שניתן לעשות בהצלחה רבה שימוש במשככי כאבים, הפועלים את פעולתם בהדרגה באופן יעיל ביותר במצב זה. לסיכום, 5% בלבד מכל הפציינטים יחושו בכאב זמני כלשהו (אם מעט ואם הרבה) בתקופה שאינה עולה על כמה יממות, וגם הטיפול כנגד כאב זה מצריך רק משככי כאבים כדי לצמצמו בהדרגה עד שיחלוף כליל.
מהן הדרכים הנפוצות ביותר לבצע טיפול שורש?
שתי הדרכים המרכזיות המשמשות לביצוע טיפולי שורש הן הדרך הידנית הישנה והמקובלת והדרך הרוטטורית החדשנית. בדרך הטיפול החדשנית נעזר רופא השיניים במכשיר רוטטורי מיוחד שבאמצעותו אפשר לסובב פוצרים (מכשירי שיוף) ייעודיים המחוברים אליו ונכנסים אל תעלות העצב במטרה לרוקן את תוכנן לחלוטין ככל הניתן.
מהן נקודות החוזק של המכשיר הרוטטורי לעומת הדרך המסורתית לעניין טיפול שורש?
מעלותיו המרכזיות של המכשיר הרוטטורי הינן משך הזמן הקצר של טיפול השורש, ובפרט האפקטיביות שלו, שהרי קל ביותר (יחסית) לרוקן את תעלות העצב כאשר משתמשים במכשיר החדשני האמור. לרופא שיניים המשתמש במכשיר זה יש סיכוי גדול הרבה יותר לא רק לרוקן לחלוטין את תעלות העצב, אלא גם להכין הכנה אופטימלית את מילוין וסתימתן ולהגיע להישגים טובים הרבה יותר לעומת רופא שיניים המנקה את תעלות העצב באופן ידני. הודות לטכנולוגיה המודרנית המאפיינת את המכשיר הרוטטורי יכולים רופא השיניים והמטופל להיות רגועים יותר ביודעם שבדרך זו יבוצע בביטחון רב יותר החיטוי המיטבי האפשרי כנגד חיידקים בתעלות השורש. זאת, אף על פי שטרם הושג ביטחון מלא של 100% הצלחה בריקונן ובחיטוין המוחלטים של תעלות השורש בשום דרך טיפול הקיימת כיום. עם זאת, המכשיר הרוטטורי מגדיל מאוד את ההסתברות לכך שטיפול השורש יעלה יפה במלואו משום שהמכשיר נכנס באופן מכני אל תעלות השורש ומאפשר ריקון מרבי ועדין של תעלות השורש במלואן באופן שבדרך כלל אין לצפות לו כאשר מדובר בשיטה המסורתית הישנה. שיטת הטיפול הקלסית מתאפיינת בסיכויים קטנים הרבה יותר להצלחה מרבית, ובסכנה גדולה הרבה יותר לאינפקציה חוזרת בגין ריקון בלתי שלם של תעלות השורש, ויהא רופא השיניים מוכשר, מומחה ומנוסה ככל שיהא.
האם טיפול שורש הינו טיפול ארוך?
על פי רוב, בשיטה הקלסית הישנה מן ההכרח לבקר במרפאת השיניים יותר מפעם אחת כדי לסיים טיפול שורש, וכן צריכים לחלוף 14 יום ויותר אחרי הטיפול הראשון ולפני הטיפול השני. זאת, לשם החלמה ובמטרה לבדוק אם ההליך הדנטלי של חיטוי תעלות השורש נעשה באופן שלם ככל שניתן. והכול – עקב מגבלותיו הידועות לכול של הטיפול הקלסי ככל שאמורים הדברים בניקוין של תעלות השורש. לעומת זאת, הודות למכשיר הרוטטורי המודרני יכול רופא השיניים לנקות את תעלות השורש ולחטאן בטיפול בודד של 30–45 דקות לכל היותר קודם שיוכל להתחיל ללא דיחוי את השיקום הדנטלי.
האם הודות למכשיר הרוטטורי החדשני ניתן תמיד להסתפק בביקור אחד במרפאתו של רופא השיניים?
יפה שאלתם. על פי רוב, סיטואציות שבהן יש לערוך טיפול שורש כרוכות במכאובים קשים מאוד – ולעיתים בייסורי תופת – אפילו בראשיתן. לפיכך, ברובם הגדול של המקרים מצליחים הפציינטים להגיע לקליניקה של רופא השיניים לפני שיחריפו הסימפטומים אצלם. לא ייפלא אפוא כי על פי רוב עדיין עולה ביד רופא השיניים המשתמש במכשיר הרוטטורי החדשני להשלים את טיפול השורש בטיפול אחד שאינו מצריך יותר מביקור אחד בקליניקה כאמור. עם זאת, יש לציין כי אצל חלק קטן מן הפציינטים (5% בקירוב) מתפתחת אינפקציה קשה בתעלות העצב או אפילו מחוץ לתעלות העצב, ובמצב דברים זה מן ההכרח להעניק טיפול האורך כשבוע כדי לחסל את האינפקציה קודם שיוכל רופא השיניים למלא את תעלות העצב בחומר הסתימה המיוחד ולהשלים את טיפול השורש.
ד"ר ניג'ם, שאלתנו האחרונה היא האם ישנו בנמצא סיכון זה או אחר המאפיין טיפולי שורש? אם התשובה על השאלה הזאת הינה חיובית, במה מדובר?
אין ולא יכול להיות ספק כי כל רופא שיניים מנוסה ובעל ותק רב בהענקת טיפולי שורש יצהיר כי החשש העיקרי שלו בבואו להעניק טיפולי שורש הוא החשש מפני אינפקציה חוזרת בגין הליכי ריקון וחיטוי בלתי מספיקים של תעלות השורש. לכן ברור לחלוטין מדוע חיונית ביותר הוודאות המרבית לעניין מניעתו של תרחיש זה באמצעות המכשיר הרוטטורי החדשני. זאת ועוד, ככל שהולכת ומתארכת התקופה העוברת למן חיטוין של תעלות השורש ועד הליכי השיקום הדנטלי גדל החשש כי תישבר השן בגין אכילת אוכל שאינו רך מספיק או מזונות דביקים או בשל פגיעה פיזית מבלי משים. לא זו בלבד שיתברר אז כי לשווא נעשתה כל עבודת הריקון והניקוי של תעלות העצב, אלא גם לא יהיה מנוס מעקירת השן. מכאן, שאף מטעם זה ניכרות מאוד מעלותיו של הטיפול באמצעות המכשיר הרוטטורי המודרני גם בדבר הפחתתו של פרק הזמן האמור המועד לפורענות בדמותו של נזק שאינו ניתן עוד לתיקון.